"לסביבת החיים שלך ברחם יש השפעה קרדינלית על איכות חייך כאדם בוגר."

הצלחת ההיריון היא פרי שיתוף פעולה בין האם לעוברה הפרה שלו מובילה לסיבוכי הריון ברעלת הריון, הפרעה בגדילת העובר לידה מוקדמת ואף הפלות. מועד הופעת סיבוכי ההיריון תלוי בחומרת ההפרעה ובגורם לה, ככלל ככל שההפרעה חמורה יותר היא תופיע מוקדם יותר במהלך ההיריון. חשוב לאבחן את הסיבוכים בזמן כדי למנוע או להקטין את הסכנות והנזקים לאם ולעובר.

רפואת האם והעובר, מתמקדת בטיפול בהריונות בסיכון גבוה, שלא כמו אף מקצוע אחר ברפואה לרופאי הנשים העוסקים ברפואת אם עובר יש שני מטופלים האם ועוברה, מצב זה מצריך בכל פעולה והחלטה לקחת בחשבון את שניהם ולטפל בבעיות המתעוררות אצל כל אחד מהם. מצב זה מצריך השגחה וטיפול מעל המקובל בהריון רגיל על ידי רופאים אשר עברו הכשרה בתחום זה.

"רגע ההשראה שלי בחיי המקצועיים היה במהלך השתלמותי בארה"ב שם נחשפתי לקונספט שלסביבה הרחמית בה מתפתח העובר ישנה השפעה על כל מהלך חייו."

לתובנה הזו ישנן משמעויות רבות החל מההבנה שבמקרים רבים סיבוכים מיילדותיים כלידה מוקדמת, צירים מוקדמים, ירידת מים מוקדמת והפרעה בגדילת העובר מעידים על סביבה רחמית עוינת וזו דרכו של העובר לנסות ולהסתגל או לחילופין להיחלץ ממנה.

"לסביבת החיים שלך ברחם יש השפעה קרדינלית על איכות חייך כאדם בוגר." במהלך העשורים הראשונים של המאה ה21 הלך והצטבר הידע לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של סיבוכי ההיריון. לידת פג כרוכה בסיבוכי פגות ומעבר לכך בשיעור גבוה יותר של הפרעות התפתחותיות ושיתוק מוחין בילדות ופגיעות כרוניות מתמשכות באלו שמגיעים לבגרות. לילוד שנולד במשקל קטן לגיל ההיריון, יש סיכון מוגבר להפרעות התפתחותיות וקשיי למידה בגיל הילדות ולהשמנת יתר והתפתחות יתר לחץ דם בגיל המבוגר.

מכאן שחשיבות הגילוי המוקדם של נשים בסיכון לסיבוכים מיילדותיים היא קריטית ופיתוח אמצעי טיפול שיורידו את השכיחות ואף ימנעו סיבוכים אלו הן הכרחיות. שתי דוגמאות קלאסיות למאמץ בתחום הינן :

נשים עם צוואר רחם מקוצר - איתור צוואר רחם מקוצר בתחילת הטרימסטר השני להריון מעיד על סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. נשים אלו מטופלות על ידי פרוגסטרון, המוריד את קצב התקצרות צוואר הרחם ומפחית ב-50% את שכיחות הלידה המוקדמת. בחלק מהמקרים נציע לנשים לשים תפר צווארי שימנע את הלידה המוקדמת. השילוב של כלל אמצעים הללו אפשר לנו להוריד את שיעור הלידות המוקדמות בסורוקה בעשור האחרון ב18%.

רעלת הריון - קיימות היום בדיקות דם אותן ניתן לבצע כבר במהלך הטרימסטר הראשון, המאפשרות לאתר נשים בסיכון לרעלת הריון. באופן זה ניתן להעניק לאותן נשים טיפול ספציפי כגון אספירין, המונע את רעלת ההיריון או דוחה אותה לשלב מאוחר יותר בהיריון ובכך מפחית מחומרתה.

לאחרונה פורסמו טיפולים נוספים שיכולים לסייע לאימהות בסיכון לסיבוכי הריון לדוגמא נשים עם BMI>35 ניתן לתת תרופה בשם מטפורמין המשמשת לטיפול בסוכרת. הממצאים מראים כי התרופה מפחיתה את הסיכון המוגבר של אותן נשים לפתח פרהאקלמפסיה. אחת ההשערות היא שהתרופה מורידה את הדרישה המטבולית מהאם ובכך משפרת את יכולתה להיענות לצרכי העובר לקראת סוף ההיריון, משפרת את התנאים התוך רחמיים ומאפשרת להגיע לגמר ההיריון עם שיעור נמוך יותר של רעלת הריון.

התובנה על חשיבות ההשפעה של הסביבה הרחמית על תוצאות ההיריון ומניעת סיבוכי הריון עוד לפני הביטוי הקליני שלהם ניתבה ועיצבה את עבודתי המחקרית. נושאי המחקר המרכזיים שלי הם מצד אחד בפיתוח אמצעים לאיתור נשים הסיכון מוגבר לסיבוכי הריון. המטרה היא לאתר נשים אלו כבר במהלך הטרימסטר הראשון או בסמוך לשקיפות העורפית. מצד שני פיתוח אמצעים לטיפול בנשים סיבוכי במהלך הלידה כשליות נעוצות ודימומים מיילדותיים מסכני חיים. כמו כן אני עוסק במחקר של: לידה מוקדמת, רעלת הריון, עיכוב בגדילת עובר, מניעת סיבוכים מיילדותיים, DIC והפרעות אחרות במערכת הקרישה בהריון.

אחת ההצלחות הגדולות בתחום המחקרי של מניעת סיבוכי הריון הינו פיתוח בדיקת הדם המסוגלת לזהות מעל 80% מהנשים שיפתחו תמותת עובר ברחם משבוע 24 ואילך. ישנן עדויות ראשוניות שנשים אלו יתכן ויוכלו ליהנות מטיפול בסטטינים אשר ישפרו את ההפרעה בכלי הדם השלייתיים, ישפרו את מעבר החמצן וחומרי המזון דרך השיליה ויאפשרו את התמשכות ההיריון. זו היא כרגע השערה בלבד המצריכה בדיקה ומחקר נוספים אך הם מהווים דוגמא לשילוב התובנות המגיעות מן הקונספט שאיכות החיים העובריים ברחם משפיעה על בריאות העובר היילוד והאדם הבוגר שיתפתח ממנו בעתיד.

פרופסור עופר ארז, מנהל מחלקת יולדות ד' בבית חולים סורוקה, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, בעל ניסיון רב בליווי הריונות בסיכון גבוה, בדגש על סיבוכים הקשורים ללידה מוקדמת ומחלות השיליה בהריון.